יוזמת טרנזישן סובב כנרת
סיפור קצר:
אדם אחד יצא לדרך לגלות מה טיבם של גן עדן וגיהינום. מסעו החל בגיהינום, והוא נדהם לגלות עד כמה יפה המקום: עצים גדולים, שטחים ירוקים, אגמים, נחלים והכל פורח. הלך עד שהגיע לטירה יפה, ובתוכה ראה שולחן ערוך מטעמים מכל טוב. אנשים ישבו סביב השולחן וממרפקיהם מזלגות ארוכים במקום ידיים, המזון ערוך לפניהם ומשרתים מביאים מעדנים ללא סוף, אך הסועדים המתוסכלים והנזעמים אינם יכולים להביא את המזון לפיהם בגלל המזלגות הארוכים המחוברים לידיהם. משם המשיך האיש לגן העדן.
כשהגיע ליעדו הופתע לגלות שגן העדן נראה בדיוק כמו הגיהינום: אותם עצים גדולים, שטחים ירוקים, אגמים ונחלים, הכל פורח, וגם שם אותה טירה יפה ואותו שולחן ערוך מטעמים מכל טוב ואותם מזלגות ארוכים מחוברים לזרועות הסועדים. אלא ששם היו כולם צוחקים, שבעים ושמחים: בעזרת המזלגות הארוכים האכילו יושבי גן העדן זה את זה.
(מעשיה חסידית, מתוך הספר "גן עדן בפתח הבית", טליה שניידר).
מזה כמה עשרות שנים שהעולם הופך לכפר גלובלי. בעולם המערבי מפעלים נסגרים ומועברים למזרח, שם כוח העבודה זול וילדים קטנים מנוצלים. המוצרים נשלחים מהמזרח לצרכנים במערב שמאבדים את מקומות העבודה שלהם אבל, יכולים לקנות מצלמת גו-פרו בסייל ב-169 דולר באיביי כולל משלוח מסין ולהרגיש מאושרים, לכאורה. הגלובליזציה מעצימה את החומרנות ואת תרבות הצריכה, עסקים קטנים קורסים וקהילות הולכות ומתפרקות.
השפע הגדול שמביאה הגלובליזציה למערב לא רק מפרק את בסיס הקיום הכלכלי שלנו במערב (אבדן מקומות עבודה והיכולת להתפרנס) היא גם מייצרת בעולם כולו משבר סביבתי. מה לעשות שכדי לייצר מוצרים צריך לכרות משאבים שהולכים ונגמרים וצריך לשרוף דלקים שמשחררים גזי חממה ומשנים את האקלים. ואם מוכרים מצלמת גו-פרו ב-169 דולר אז הביקוש אדיר ובהתאם גם ההיצע ובסופו של דבר נשתמש במצלמה, במקרה הטוב, כמה חודשים ואז היא תתקלקל ונצטרך לזרוק לפח, כלומר נייצר כמויות עצומות של פסולת שתזהם את הקרקע, המים והאוויר.
התהליך הזה שבו נראה היה שהעולם הופך לאזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד ואמריקה הגדולה מפיצה את בשורת הליברליזם לכל פינה נידחת בעולם, מגיע כנראה לסוף הדרך. לא שחלילה ממחר אין יותר איביי, איקאה, מקדונלדס ושות'. זה בוודאי עוד ייקח זמן, אבל כל הסימנים מראים שאנחנו נכנסים לעידן חדש, אולי אפילו נקרא לו פוסט גלובליזציה.
בפוסט גלובליזציה לא תהיה ברירה אלא לבנות מחדש יצרנות מקומית וקהילתיות. כשהנפט, הפחם והגז יהפכו ליקרים מידי ולא זמינים אז כל הקונספט של שינוע סחורות מקצה אחד לקצה האחר של העולם יהפוך הזוי ומופרך. במקום לקנות ג'ינס שמיוצר במתפרה באינדונזיה נחפש את התופרת המקומית, במקום הכיסא מאיקאה נצטרך שוב נגר. זה כנראה אומר שהכל יהיה יותר יקר אבל זה גם אומר שנחזור להשקיע בקהילות שלנו. כשאנחנו קונים ג'ינס שמיוצר אי שם במזרח מרשת אופנה גדולה אנחנו עוזרים למנכ"ל של החברה לטוס לעוד חופשת סקי בשוויץ, כשקונים מהתופרת המקומית אנחנו עוזרים לה לקנות לילדה שלה נעליים חדשות. בסופו של דבר כסף שמושקע ברמה המקומית מעצים את ההון המקומי. ככה יוצא שהמשבר הכלכלי-חברתי- סביבתי שנקלענו אליו עוד עשוי להזכיר לנו את מה ששכחנו: שיש ערך עצום לעזרה הדדית, עד כדי כך שזה עושה את ההבדל בין גיהינום לגן עדן.
אבל איך יתרחש המעבר לעידן החדש? האם נחכה לרגע שהכלכלה תקרוס והכאוס ישרור בכל פינה או שנשכיל להיערך מראש?
מסתבר שמעל 1000 קהילות ברחבי העולם אימצו רעיון שהתחיל בעיירה קטנה באנגליה שנקרא "יוזמת טרנזישן". במסגרת היוזמה תושבים נפגשים, מתדיינים ומגבשים רעיונות לחיזוק החוסן הקהילתי והכלכלה המקומית. ייצור ושיווק מזון מקומי, קואופרטיב אנרגיה מתחדשת ואפילו מטבע מקומי הם רק חלק מהרעיונות המדהימים שכבר מיושמים במקומות שונים בעולם. גם בישראל התחילו לצוץ יוזמות כאלה בטבעון, פרדס חנה – כרכור ואפילו בשכונות מסוימות בתל אביב.
פה בעמק הירדן וביישובי סובב כנרת התחילה לאחרונה להתגבש קבוצה שמורכבת בינתיים בעיקר ממורי ותלמידי בית ירח. הקבוצה בינתיים נפגשה מספר פעמים ובמפגשים שהיו ניסינו להבין איך מקדמים את הרעיון הזה.
ב29.5 נקיים אירוע שיהווה את יריית הפתיחה של יוזמת טרנזישן סובב כנרת: תיקון ליל שבועות בסימן זיקה של אדם למקום. ניפגש בבית ירח בשעות הערב להרצאה של ניצן הורוביץ על התחדשות קהילתית, שוק תוצרת מקומית של חקלאים ואמנים, נהנה ממופעי מוזיקה של אמנים תושבי האזור ונקיים מעגלי דיון.
אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו:"טרנזישן סובב כנרת", ליצור קשר ולהשתלב בחשיבה ובעשייה.
Comments