"אלי, אלי- שלא יגמר לעולם
החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם."
בדרך... קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי, הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל. הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל. (סנש חנה, קיסריה, 1942)
חינוך הנוער בנושאי ההיסטוריה הישראלית, השואה והתקומה חשוב מאין כמותו וגם כשיש משבר, כשממשלת פולין מבקשת לעצור בשל..., עלינו להמשיכו - וניתן לקיימו, בדרך שונה אך לא פחות משמעותית.
לכן בחרנו לצאת לסמינר "משואה לתקומה" , בהובלת החברה להגנת הטבע, איתה אנו מקיימים תהליכים חינוכיים ומסעות חינוכיים רבים משכבר הימים, לסמינר בן ארבעה ימים, איכותי ועתיר בלמידה אישית ולמידה בחברותא, חוויות, השראה וגאווה.
הסמינר הוביל אותנו, מחזור ע"ח, להתבוננות על הדרך שעבר העם היהודי מימי השואה, דרך התקומה ועד לימינו, כאן בארץ ישראל. ארבעה ימים בהם הודגש הקשר שבין בני הנוער במדינת ישראל להיסטוריה המיוחדת שלה.
טיילנו על אדמותיה של ארץ ישראל, ביקרנו במוזיאונים, באנדרטאות ובאתרי מורשת והנצחה בארץ, בהם: גן הזיכרון בבית יד לבנים בנתניה, מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון משואה, מוזיאון ביתה של חנה סנש ועוד רבים ומיוחדים.. למדנו על דמויות נשיות משמעותיות שהטביעו את חותמן בעולם הטייס לאורך התקופה. נחשפנו לעדויות וקטעי קריאה, נפגשנו עם שורדי שואה, שמענו מהם עדויות וסיפורים והענקנו להם את תשומת ה לה הם ראויים, קיימנו דיונים ורבי-שיח קבוצתיים אודות דילמות מוסריות וערכיות.
הבנו כי חושך, שנאה, רוע והרס קיימים מאז ועד להיום, גם בימנו אנו ואילו כדי להתגבר עליהם עלינו לשפוך עליהם אור, להעצים את האור כמה שניתן- בתוכינו, מעלינו, מצידינו, מסביבנו ובכל מקום שיש בו ולו מעט חושך...
ביחד, על אדמותיה של הארץ הנפלאה הזו, הבנו מהי משמעותה של התקומה בהתפתחותה של מדינת ישראל. עיצבנו טוב יותר בשורשי זהותנו את עצמנו ואת מקומנו, כבני אדם, כאזרחים פעילים ומעורבים בשמירה על המדינה ועל החברה הישראלית ועל פיתוחה.
במיוחד, הדגשנו את המחויבויות של בני הנוער, דור ההמשך, לשמור על ארצינו הקטנטונת, על ארצינו היפה, להגן עליה ולפתח אותה כל שניתן, להיות אזרחים מעורבים, קשובים ואכפתיים בעלי תחושת מחויבות ואחריות ערכית לארצם, לקהילתם ולכל אדם באשר הוא אדם.
לאהוב את עצמם ואת זולתם ולעשות כמה שיותר מעשים טובים, שיאירו את החושך.
למדנו איך להכות שורש
לצפות במעיינות הזוהר, בבארות הטוב
להבין כי עוד לא תמו כל הפלאים.
לזכור כי היא, רק היא- האחת. היא אינה מעט.
למדנו לזכור- מאין באת ולאן פניך...
תודה לשרון שדה, מנהל תיכון "דרכא בית ירח" שתמך פירגן וסייע להגשים את החלום מהצעד הראשון ולכל אורך הדרך.
תודה למרכז עידן, על שותפות מלאה, נוכחות משמעותית לצוות ולתלמידים, תודה על מקצועיות וחכמה.
תודה ללאה ברק, הרכזת החברתית, על שותפות בעשייה החינוכית והערכית ועמידה איתנה בכל משימה במקצועיות רבה.
תודה לשרון דביר, היועצת של השכבה, שליוותה בכל שנייה, תמכה וחיזקה בהמון אהבה.
תודה לצוות המחנכים המיוחדים ביותר, שהצטרף לאמונה, לתקווה ולחלום, שהוביל את התלמידים במסע משמעותי זה במקצועיות, אנושיות והמון אהבה. אשריי שאתם איתי, אשריי תלמידנו שאתם מוריהם.
תודה גדולה לחברה להגנת הטבע, על שיתוף פעולה, מקצועיות, הקשבה, הבנה, תעוזה והמון רצון טוב- ערכים זה אתם.
"אלי, אלי- שלא יגמר לעולם
החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם."
אמן
Comments