המסע לפולין- מחזור פ״ב
מחזור 28 של דרכא בית ירח- אוגוסט 2026
ראדום, קיילצה, רקוביצקי וקז'ימייז' בקרקוב
יום שני, 24 באוגוסט 2026
המסע שלנו התחיל בנחיתה בראדום והגעה לבתי הקברות בקיילצה ורקוביצקי, שם נחשפנו לראשונה לחיים ולתרבות היהודית העשירה שפרחה בפולין לפני המלחמה. לקראת ערב סיירנו ברובע קז'ימייז' הציורי בקרקוב, והתמודדנו עם הדילמה המורכבת של שימור הזיכרון והמורשת במקומות שבהם הקהילה שלנו כבר איננה. בין האבנים, המצבות ובתי הכנסת שנותרו, התלמידים ניסו להרגיש את הדופק של החיים שהיו כאן רגע לפני ההתארגנות במלון קונביקטוס. זו הייתה פתיחה מרגשת שעוררה בנו את השאלה החשובה כיצד אנו לומדים על העבר דרך העדויות הדוממות שניצבות בפנינו.
אושוויץ-בירקנאו
יום שלישי, 25 באוגוסט 2026
יום זה הוקדש כולו להתמודדות המטלטלת עם מחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו, הסמלים הכואבים ביותר של הרוע המוחלט ואובדן צלם האנוש. במהלך הסיורים הארוכים במחנה ניסינו להבין את הדילמות המוסריות הבלתי נתפסות של אותם אנשים שבחרו בחיים ונאבקו לשרוד בתוך מציאות של מוות מתמיד. מול תעשיית ההשמדה, הילדים שאלו את עצמם בכאב היכן היה האדם במקום שבו נרמסו כל ערכי המוסר הבסיסיים ביותר. סיימנו את היום הקשה הזה בשיחות עיבוד בערב במלון בקרקוב, שבהן הענקנו לתלמידים מקום עוטף ובטוח לשתף בתחושותיהם.
גטו קרקוב, יער יאנוב ותיאטרון אן.אן בלובלין
יום רביעי, 26 באוגוסט 2026
את הבוקר פתחנו בכיכר הכיסאות בפודגוז'ה שבקרקוב, המסמלת את המעבר מחיי הגטו אל ההשמדה ההמונית בבורות הירי שביער יאנוב, אליו המשכנו לאחר מכן. שוחחנו על דילמת ההתמודדות היומיומית בגטו, על העמידה הרוחנית יוצאת הדופן של היהודים ועל הניסיון הנואש לשמור על התא המשפחתי. הביקור בתיאטרון אן.אן שבלובלין המחיש לנו את המשמעות של השמדת קהילות שלמות מרחק נגיעה מבתיהן ועל חשיבות מפעל ההנצחה. הגענו למלון בלובלין עייפים אך מלאי מחשבות על העוצמה והגבורה שנדרשו כדי לשמור על האנושיות בתנאים בלתי אפשריים.
מאיידנק, ישיבת חכמי לובלין ונסיעה לוורשה
יום חמישי, 27 באוגוסט 2026
הניגוד הקיצוני והמטלטל ליווה אותנו לאורך כל היום, כשצעדנו בין מכונת המוות והר האפר של מחנה מאיידנק לבין עולם התורה הפורח של ישיבת חכמי לובלין. דרך הדרכה משמעותית במחנה התמודדנו עם דילמת "העומדים מן הצד", ובחנו את חייהם של תושבי הסביבה אל מול הזוועות שהתרחשו ממש מחוץ לעירם. התלמידים ניסו לתפוס את הקרבה הפיזית הבלתי אפשרית שבין מחנה השמדה פעיל לעיר חיה ותוססת, פער שהדהד בכוח רב. בסיומו של היום המורכב נסענו לוורשה, שם התכנסנו לארוחת ערב משותפת במלון פלאזה שאפשרה לנו לעבד את עוצמת הניגודים שחווינו.
טיקוצ'ין, יער לופוחובה, ידוובנה וקבלת שבת בוורשה
יום שישי, 28 באוגוסט 2026
פתחנו את הבוקר בסיור בבית הכנסת ובכיכר העיר טיקוצ'ין המספרים את סיפור חורבנה של העיירה היהודית, ומשם המשכנו אל השתיקה שביער לופוחובה. הביקור הכואב באסם בידוובנה הציף את הדילמה הקשה של יחסי שכנים, מעורבות פולנים ברצח שכניהם היהודים, והפניית עורף שקשה לתפוס. שאלנו את עצמנו איך שכנים הופכים לרוצחים, ודנו באחריותה של כל חברה לעמוד באומץ מול הסתה וגזענות. את השבוע העמוס סיימנו בחזרה לוורשה, שם לבשנו לבן והתכנסנו יחד לקבלת שבת משותפת ומאחדת שהעניקה לנו נחמה, כוח ותקווה.
שבת בוורשה - גבורה, הצלה ומורשת
שבת, 29 באוגוסט 2026
במהלך השבת בוורשה נחשפנו לפנים השונות של גבורה והצלה, מהאנדרטה לזכר קורצ'אק וכיכר גז'יבובסקה ועד לסיפור חסידי אומות העולם בגן החיות. בביקורנו באנדרטת רפפורט ובבונקר במילא 18, דנו בדילמת ההתנגדות ושאלנו האם עדיף למרוד בנשק או לשמור על עזרה הדדית וצלם אנוש. מול סיפורי מסירות הנפש הללו, התלמידים חשבו איזו מורשת של אומץ ואחריות עלינו לקחת איתנו לחיינו כיום בישראל. את השבת המשמעותית הזו חתמנו בערב של פעילות פולקלור במלון,טרבלינקה.
טרבלינקה, בית הקברות אוקופובה וחזרה לישראל
יום ראשון, 30 באוגוסט 2026
את יומו האחרון של המסע הקדשנו לביקור במחנה טרבלינקה ובבית הקברות אוקופובה, שני מקומות המייצגים את הפער בין הרצון למחוק אותנו לעושר התרבות שנקברה. בטרבלינקה ערכנו טקס סיום מרגש ומשם המשכנו לאוקופובה. אל מול הניסיון הנאצי להעלים כל זכר, דנו בדילמת ההנצחה במקום שבו לא נותר זכר פיזי ממשי לזוועות. שאלנו את עצמנו מהו תפקידנו כעת כנושאי הזיכרון. נפגשנו לשיחות סיכום אחרונות במלון לפני היציאה לשדה התעופה בוורשה, וחזרנו הביתה שונים, בוגרים יותר ומלאים במשמעות שליחות.
תגובות