חיים חפר כתב על חסידי אומות העולם-

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַכִּנּוּי "חֲסִידֵי הָאֻמּוֹת" וַאֲנִי מְנַסֶּה,

אֲנִי מְנַסֶּה לַחְשֹׁב עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לִי מִסְתּוֹר וּמַחֲסֶה,

אֲנִי מְנַסֶּה לַחְשֹׁב, וְשׁוֹמֵעַ, וְשׁוֹאֵל: לוּ אֲנִי בִּמְקוֹמָם מָה הָיִיתִי עוֹשֶׂה?

אִם אֲנִי, בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס שֶׁל שִׂנְאָה, מוּל עוֹלָם מִתְמוֹטֵט וּבוֹעֵר,

אִם אֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן מִסְתּוֹר לְבֶן עַם אַחֵר?

כָל זֹאת בְּלִי לְבַקֵּשׁ שָׂכָר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, רַק אֶת לְחִיצַת יָדָם.

וְכָל זֹאת, רַק מִפְּנֵי שֶׁאָדָם לָאָדָם, חַיָּב לִהְיוֹת אָדָם.

וְכָל זֹאת, כִּי בֶּן אֱנוֹשׁ מִתְגַּלֶּה בְּךָ רַק בְּשָׁעוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל מִבְחָן.

הַאִם אֲנִי, הַאִם אֲנִי הָיִיתִי מוּכָן?

שואת יהודי אירופה היא אולי האירוע הנורא והאפל ביותר בתולדות המין האנושי. הנאצים שרצחו ילדים, זקנים, נשים וגברים רק בגלל שהיו יהודים לא היו חיות ולא מפלצות הם היו בני אדם. האדם הוא מי שהמציא את תאי הגזים ואושוויץ, המקום הארור, לא היה בפלנטה אחרת, הוא כאן על פני האדמה. השואה הציגה בפנינו מראה קשה וחשפה אותנו לרוע ולאכזריות שיש בנו בני האדם,אכזריות שלא קיימת בשום יצור אחר. ומאז אנו נדרשים לחיות עם הבנה זו, להתמודד עם הצדדים האפלים שיש בנו ומחוייבים לעשות הכל שהחושך לא יחזור.

אבל בתוך כל הרוע והאכזריות למדנו גם על תעצומות הנפש שיש בנו בני האדם. אותם יהודים ששרדו את התופת, אותם אלו שקמו מהריסות השואה והקימו משפחות לתפארת. חלקנו פה הם הצאצאים שלהם.

וגם אותם אלו ששמרו על צלם אנוש ברגעים הקשים ביותר, אותם חסידי אומות העולם שהאירו אור בתוך האפלה. אותם אלו שבחרו להציל אחרים, ללא כל תמורה רק כי אדם לאדם חייב להיות אדם.

המעשים שלהם צריכים לשמש עבורנו דוגמא ומופת לא רק בהקשר של השואה אלא בבחירות שאנו עושים יום יום כשאנו נתקלים בעוול, בחוסר צדק, בפגיעה באחר. בכל מקום. בכיתה, בבית הספר, בישוב שלי בארץ, בעולם. מה אני בוחר לעשות כשאני רואה שפוגעים במישהו אחר, רומסים את הזכויות שלו, פוגעים בכבוד שלו, לפעמים סתם מישהו שמציקים לו או יורדים עליו, מפרסמים תמונות וסרטונים משפילים. האם אני עומד מהצד או עוזר? האמת שאין דבר כזה לעמוד מהצד, כי שתיקה אל מול רוע רק מחזקת את הפוגעים.

אני חושב הרבה על אותם חסידי אומות העולם על הבחירה והאומץ שלהם לעשות את המעשה הנכון וחושב האם היה לי האומץ לפעול כמוהם?

מה שמייחד אותנו הוא היכולת לבחור.

החובה שלנו היא לבחור להיות אלו שמדליקים אור ולא להיות חלק מאלו שמחזקים את החושך.