הטקס השנה הוקדש לסיפורים שמאחורי השירים,
כל שיר טומן בחובו , סיפור של חיים שנגדעו בתרם עת.
חלק מהשירים נכתבו על ידי הנופלים עצמם והולחנו לאחר מותם.
וחלק אחר של השירים נכתבו עלי די חברים ובני משפחה של החיילים הנופלים.
כל אחד מאתנו מתחבר לשירים בדרכו הוא
לכל אחד מאתנו יש סיפור אישי
כל אחד הוא עולם ומלואו
ואם אחד מאתנו הולך מעמנו
משהו מת בנו
ומשהו נשאר איתו.
ירון הלך לישון
נכתב על סמ"ר ירון שטיין ז"ל בן כנרת שנפל
בעת מילוי תפקידו ברמת הגולן , ירון שירת בגדוד שריון עוז 77
השיר נכתב על ידי אחותו עדי, השיר מספר את הסיפור של האימהות השכולות. נכתב דרך עיניה של אם שכולה, אמא של ירון דבורה שטיין
"ירון הלך לישון, והעולם נדם
הירח עמעם את אורו עד שירון נרדם
אל תפחד מצרות העולם הגדול
אמא כאן לידך תסדר את הכל
שן ירון שן עד שהשמש תאיר
לא אתן לזאב הרשע אותך להעיר
תישן ילד תישן
אמא כבר תשמור על העולם
תכסה אותך כשקר
תחבק אותך כשחם
תשיר לך עוד שיר מוכר
עד סוף הלילה עד מחר
ירון הלך לישון , והזמן פסק מלכת
אתה תמיד איתי, אמא לא הולכת
ירון הלך לישון .. והעולם קפא כמו תמונה
תן לי רק לאחוז בידיך הקטנה
עד שתשקע במחוזות השינה.
" לילה טוב שון"
כתב שון מונדשיין ז"ל עוד בחייו. במכתבים ששמר בטלפון הנייד למקרה שלא יחזור בשלום
" תדאגו להיות עם חיוך על הפנים וגאווה בלב, ותבטיחו לי דבר אחד: תמשיכו בחיים שלכם", כתב שון מונדשיין ז"ל להוריו, לאחיו ולאחותו,.
" אם קורה לי משהו- אל תדאגו אמא אבא שירלי ושחף, באמת שאני מבסוט שקרה לי משהו בשדה הקרב, ולא לחברים שלי. אוהב אתכם עד אינסוף.
תהיו חזקים ותזכרו אותי כחייל לוחם ובחור צעיר וישראלי בן 19."
שון נהרג ב- 20 ביולי 2014.
"אמא אבא וכל השאר"ֿ
נכתב ע"י סמל ראובן פוליטי ז"ל.
ראובן, בנם של מזל ומשה, נולד בכ"ה בתשרי תשט"ו (22.10.1954) בירושלים. מקום חשוב בחייו תפסה אהבתו לאמנויות השונות, והרבה לכתוב שירי הגות ומחשבה . חבריו אמרו עליו כי "יש לו הכל ,והכל בו" מצטיין בלימודיו , פעיל חברתי תוסס, אמן פעיל בתאטרון , כתב שירים צייר ואוהב ספורט.
"לא גיבורים אנחנו כי מלאכתינו שחורה, תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדינו במיטה, כן אמא , זה חשוב ,זה קשה וזה נורא".
סמל ראובן פוליטי ז"ל, שירת כלוחם בסיירת "אגוז" ונהרג בכ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), בקרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים. הוא נפל יומיים לפני יום הולדתו ה-19.
"מיליון כוכבים"
הוא שיר שכתב והלחין יפתח קרזנר (יפתי) בשנת 2006 לזכר חברו, הטייס סרן תם פרקש ז"ל, שנהרג בהתרסקות מסוק במהלך מלחמת לבנון השנייה. את השיר שרה לראשונה אחותו של תם עמית, בהלווייתו.
"אני מרגישה שלקחו חצי ממני חלק מהלב", "הרי זה אחי הגדול, שהיה פה לפניי שנולדתי אליו והוא גידל אותי. אני לא מכירה חיים בלעדיו."
השיר פונה אל תם המנוח, החל משורת הפתיחה: "רצית לעוף, רצית כבר הלאה" ובמרכזו הבקשה " תן רק עוד שנייה אחת ,לומר לך שלום"