בתגובה לארועי אלימות נגד נשים בכלל ורצח נשים בפרט, יצרו תלמידות שכבת י"א מיצג בחצר בית הספר. מטרת המיצג היא להעלות את המודעות לבעיה, ולקרוא לכולנו לא לעמוד מן הצד, אלא לגייס כוחות משותפים למיגור האלימות המגדרית.
חלק ממיצג המחאה הוא הקלטה של נגה רשף מיא'3 שכתבה ומקריאה את הדברים הבאים-
הסכין הזאת חודרת עמוק ללב,
לא רק ללב של אותה אישה מסכנה,
אלא לחברה שלנו לחברה בה אנחנו חיים גדלים, מתחנכים ומחנכים, מתפתחים ומגלים.
ככה אנחנו רוצים לחנך למציאות הזאת?
המציאות הזאת שבה אישה צריכה לפחד על חייה, להרגיש שהיא פחות מהגברים, לחשוב שאולי באמת אין לה רגשות, זכויות או רצונות משלה למה?!
בגלל שנולדנו אישה, אז מה, זה הופך אותנו לחפץ, לדבר בלי רגש, למשהו שאפשר להשתמש ולזרוק? בחיים לא להרגיש מוגנות, להיכנס לסרט שאין לו סוף.
דווקא במקום שאמורה להיות הכי מוגנות במדינה שלנו, בחברה שלנו, במשפחה שלנו, בבית שלנו. בקרבה לאנשים שאמורים הכי לאהוב אותנו ולשמור עלינו,
לוקחים לנו את החיים.
להרוס חיים שלמים
אישה עם חלומות, שאיפות
אמא שלכם, זאת שגידלה אתכם, וחלמה על איך תצליחו ותגדלו, שתקבלו כל מה שתרצו ותצטרכו,
אחות שלכם הגדולה שתמיד שמרה עליכם וחלמה לטייל אחרי צבא, ללמוד באוניברסיטה, להקים משפחה,
דודה שלכם שתמיד דאגה לשלומכם, ורצתה רק בטובתכם.
סבתא שלכם, שמפנקת ואוהבת אתכם.
ואיך אותו אדם קרוב שמלמד, מחנך ומסית נגד אותה אישה, נגד אותן נשים, מחנך לאלימות ולחוסר כבוד כלפינו.
ככה אנחנו רוצים שהחברה שלנו תיראה?
עוד מעט אנחנו נהיה בשנת 2020
הגיע זמן לשינוי, לא משנה אם אתם יהודים, ערבים, דתיים חילונים או משהו אחר, הגיע הזמן לכך שנשים ירגישו שוות ושתגמר האלימות כלפינו.
שנפסיק לשמוע בחדשות
על אישה שנרצחה על ידי בעלה,
אישה שנמצאה ללא רוח חיים בביתה לאחר שבנה דקר אותה,
נשים שמחפשות מקלט עקב אלימות בבית.
ועוד הרבה כותרות שלא מפסיקות ורק ממשיכות.
הגיע הזמן שזה יגמר ויפסק.