חודש וחצי חלפו מאותה שבת איומה, בה חווינו רגעים קשים מנשוא. חודש וחצי בהם עם ישראל במלחמה על הבית, על תחושת הביטחון ועל השבת החטופים למשפחתם. לצד הרגעים הקשים, אנחנו רואים תקווה ואור גדול של נדיבות. מכל מקום התגלו אנשים טובים המציעים עזרה, המוכנים לתרום, מכספם ומזמנם: להתנדב בחקלאות, בהכנת חבילות, באירוח משפחות, בהסעת חיילים ואין גבול ללב הרחב ולרוח הטובה מסביבנו.
ובעיקר, אנחנו מרגישים באחדות העם. הערבות ההדדית מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם בהיסטוריה היהודית. כמישהו מנסה לאיים על קיומנו, אנחנו יודעים להניח בצד את כל המחלוקות והסכסוכים והופכים לגוף אחד, מלוכד, עם מטרה משותפת. וכשאנחנו מאוחדים אף אחד לא יוכל לנו.
וכאן בבית הספר, החלטנו להתכנס ביחד ולשיר, המוסיקה היא שפה אחידה שמחברת ביננו. ולא, לא תשמעו כאן שירים עצובים אלא שירים מוכרים, שניתן לשיר ביחד, כגוף אחד, ולהתחזק.
לצורך הכנת האירוע הזה, התחברנו , תלמידים מכל השכבות. לשיתוף פעולה בין תלמידים מכל השכבות, אפילו מורים משתתפים. ביחד יצרנו הרכבים שינגנו וישירו כאן היום. ואתם? גם לכם יש תפקיד באירוע הזה, אתם מוזמנים לשיר איתנו ביחד.
ובלב של כולנו התקווה והתפילה שכל החיילים שנמצאים כרגע בחזית, בצפון ובדרום יחזרו הביתה בשלום ושכל החטופים והנעדרים ישובו אל ביתם ולמשפחותיהם במהרה.
אז בואו נשיר היום למענם!
ככה בתחושות מעורבות בין עצב לתקווה
קם ונרקם לו מופע של שירם למענם
כמילות השיר שיר נבואי קוסמי:
בלי להתכוון תן לעצמך ללכת
כל החישובים ייגמרו מאליהם
כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת
משהו בך יאמר לך
המשך
לך ישר
לך לבד,
אל תפחד.
אל תכעס,
לך תמים,
לך אחד.
אנחנו רוצים להודות לכל מי שלקח חלק במופע הזה נגנים זמרים מורים, אשר מכאן שולחים לכל החיילים, החטופים , המפונים , אלה שבעורף ואלה שבחזית ובמיוחד לכם תלמידי וצוות בית ירח...שנדע ימים שקטים יותר.