יום רבין- תשפ"א

דברי מר שרון שדה, מנהל בית ירח.

שָׁלוֹם לְכֻולָּם,

לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים בְּסִיּוּם עֲצֶרֶת פּוֹלִיטִית שֶׁכּוֹתַרְתָּהּ הָיְתָה "כֵּן לְשָׁלוֹם וְלֹא לְאַלִּימוּת" נוֹרָה רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה יִצְחָק רַבִּין עַל יְדֵי הָרוֹצֵחַ יִגְאָל אָמִיר. כִּמְעַט עָשׂוֹר לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתֶּם וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁרוֹב הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם לֹא הָיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מְבֻוגָּרִים מִכֶּם בְּאוֹתוֹ עֶרֶב נוֹרָא. הָרֶצַח שֶׁל יִצְחָק רַבִּין הִכָּה אֶת הַחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּתַדְהֵמָה וְהַזַּעֲזוּעַ לֹא שָׁכַח עַד הַיּוֹם.

רֶצַח יִצְחָק רַבִּין הוּא רֶצַח שֶׁצָּמַח מִתּוֹךְ הַחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית.

יִגְאָל עָמִיר יָרָה וְרָצַח אֶת יִצְחָק רַבִּין אֲבָל פָּגַע בְּכֻולָּנוּ. הָרֶצַח מְשַׁקֵּף קוֹשִׁי שֶׁלָּנוּ כְּחֶבְרָה להכיל אֶת הַקְּבוּצוֹת הַשּׁוֹנוֹת בְּתוֹכֵנוּ, אֶת הַדֵּעוֹת הַשּׁוֹנוֹת, אֶת הַמֻּורְכָּבוּת שֶׁלָּנוּ כְּחֶבְרָה. רֶצַח יִצְחָק רַבִּין הָיָה רֶצַח פּוֹלִיטִי, מִתּוֹךְ שִׂיחַ פּוֹלִיטִי אַלִּים צָמַח יִגְאָל עָמִיר. אוּלָם לְדַעְתִּי יוֹם הַזִּיכָּרוֹן לֹא צָרִיךְ לְהִתְמַקֵּד בִּשְׁאֵלוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת אֶלָּא בַּשְּׁאֵלָה אֵיךְ אֲנַחְנוּ חַיִּים כְּעַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלוֹקוֹת קָשׁוֹת, מַחֲלוֹקוֹת אֲמִיתִּיּוֹת וּמַהוּתִיּוּת עַל דַּרְכָּהּ וָאֳופָיֶיהָ שֶׁל הַחֶבְרָה שֶׁלָּנוּ. כָּל קְבוּצָה בַּחֶבְרָה ,"שְׂמֹאלָנִים" יְמָנִיִּים" "חִילּוֹנִיִּים" "דָּתִיִּים" "יהודים"ו"ערבים" כָּל אַחַת בְּטוּחָה בְּצִדְקַת דַּרְכָּהּ וֶאֱמוּנוֹתֶיהָ וְכָךְ זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת. זוֹהִי מַהוּת הַדֵּמוֹקְרַטְיָה. יַחַד עִם זֹאת לְקַבֵּל שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁחוֹשְׁבִים אַחֶרֶת וּלְאַף אָדָם אֵין זְכוּת לִפְגּוֹעַ בְּאַחֵר. הָרֶצַח שֶׁל יִצְחָק רַבִּין מַצִּיב בְּפָנֵינוּ תַּמְרוּר אַזְהָרָה שֶׁאִם לֹא נֵדַע לִשְׁמוֹר עַל עַצְמֵנוּ נִתְפָּרֵק מִבִּפְנִים.

לְצַעֲרִי גַּם הַיּוֹם, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי הָרֶצַח נִרְאֶה כִּי הָאַלִּימוּת הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת וְהָרֶצַח הַפּוֹלִיטִי הַבָּא הוּא עִנְיָין שֶׁל זְמַן. הַשִּׂיחַ בַּמְּדִינָה הוֹפֵךְ אֵלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְאֵינוֹ מְאַפְשֵׁר הַקְשָׁבָה וְדִיּוּן אֲמִיתִּים. קְרִיאוֹת כְּמוֹ: "שְׂמֹאלָנִים בּוֹגְדִים" "בִּיבִיסְטִים בַּבּוּנִים" "אָנַרְכִיסְטִים" ,"פָשִׁיסְטִים", "מְפִיצֵי מַחֲלוֹת" שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ נֶאֱמָרוֹת מִכָּל קַצְווֹת הַקֶּשֶׁת הַפּוֹלִיטִית, מֵרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, מִפִּי שָׂרִים וּמִפִּי חַבְרֵי כְּנֶסֶת וְעִיתּוֹנָאִים. לַאֲמִירוֹת כָּאֵלּוּ אֵין מָקוֹם בַּחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית. כֵּן, וִיכּוּחִים הֵם חֲשׁוּבִים. כֵּן, חִילּוּקֵי דֵּעוֹת הֵם חֵלֶק מַהוּתִי בְּדֵמוֹקְרַטְיָה. אֲבָל לְלֹא אַלִּימוּת הֲסָתָה וְגִזְעָנוּת. חָשׁוּב לְקַבֵּל כִּי יֵשׁ מִי שֶׁחוֹשֵׁב אַחֶרֶת מִמֶּנִּי. וְאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁחוֹשֵׁב אַחֶרֶת מִמֶּנִּי הוּא לֹא מְפַגֵּר וְלֹא מוּסָט וְלֹא בּוֹגֵד אֶלָּא כָּזֶה שֶׁחוֹשֵׁב אַחֶרֶת מִמֶּנִּי. הֲכִי קַל זֶה לִצְבּוֹעַ קְבוּצוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים בִּתְאָרִים וּסְטֵרֵיאוֹטִיפִּים, אֲבָל זוֹ פַּחְדָנוּת.

אוֹמֶץ אֲמִיתִּי זֶה לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁנִי, לְהַקְשִׁיב, לְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת הָעֶמְדָּה שֶׁל האחר והאחרת לִדְבָרִים.

וְלָמָּה? כִּי בַּסּוֹף אֲנַחְנוּ חַיִּים פֹּה יַחַד וּשְׁמִירָה עָלֵינוּ כְּעַם וּכְחֶבְרָה הִיא חֲשׁוּבָה יוֹתֵר.

אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי אֶחָד הָעֲרָכִים בְּבֵית יָרֵחַ הוּא עֵרֶךְ הַ"שַׁיָּיכוֹת". וְעוֹלֶה הַשְּׁאֵלָה מָה הַכַּוָּונָה? מַדּוּעַ "שַׁיָּיכוֹת" הִיא חֵלֶק מַעַרְכֵי בֵּית הַסֵּפֶר? הַ"שַׁיָּיכוֹת" הִיא עֵרֶךְ מֶרְכָּזִי עֲבוּרֵנוּ כִּי כְּמוֹ בַּחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית גַּם אֶצְלֵנוּ יֵשׁ מִגְוָון רָחָב שֶׁל קְבוּצוֹת וְחָשׁוּב לָנוּ כִּי כָּל אֶחָד יַרְגִּישׁ פֹּה בַּבַּיִת. וְאָז כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים חֵלֶק מִקְּבוּצָה אַחַת כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהָבִיא אֶת עַצְמוֹ, אֱמוּנוֹתָיו, זֶהוּתוֹ וּתְפִישַׂת עוֹלָמוֹ מִבְּלִי לַחֲשׁוֹשׁ שֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ בְּחוֹסֶר כָּבוֹד וְיִסְבּוֹל מֵהַשִּׁפְלוּת וְאַלִּימוּת פִיזִית אוֹ מִילּוּלִית.

וְגַם פֹּה בְּבֵית יָרֵחַ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר וְלִשְׁמוֹר עַל כָּבוֹד הֲדָדִי וְלִדְאוֹג כִּי כָּל הָאַלִּימוּת וְהָרוּחוֹת הָרָעוֹת הַמְּנַשְּׁבוֹת כַּיּוֹם בַּחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית יִשָּׁאֲרוּ מִחוּץ לְשִׂיחַ בָּנִינוּ. הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ הוּא לְהָבִיא אֶת הַיְּכוֹלֶת לִחְיוֹת יַחַד עִם כָּל הַשּׁוֹנוֹת בָּנִינוּ לַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ, לַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּנוּ וְלַיְּשׁוּבִים שֶׁלָּנוּ. הָאַחְרָיוּת שֶׁלָּנוּ הִיא לְהַרְאוֹת שֶׁאֶפְשָׁר גַּם אַחֶרֶת. לְצַעֲרִי הַמַּנְהִיגִים שֶׁלָּנוּ לֹא עוֹשִׂים זֹאת.

אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלְכֶם, לִהְיוֹת מְעוֹרָבִים בַּנַּעֲשֶׂה בַּחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית וּבְעִיקָּר לִהְיוֹת מוּכָנִים לִשְׁמוֹעַ. לֹא אֶת מִי שֶׁחוֹשֵׁב בְּדִיּוּק כְּמוֹכֶם, זֹאת לֹא חָוכְמָה. חָשׁוּב לִשְׁמוֹעַ דַּוְוקָא אֶת מִי שֶׁחוֹשֵׁב הָפוּךְ מִמֶּנִּי. אֲבָל בִּשְׁבִיל שֶׁנּוּכַל לְהַקְשִׁיב חַיָּיבִים לְהִתְקַיֵּים כְּלָלִים שֶׁל כְּבוֹד הָאָדָם, שִׂיחַ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל גִּזְעָנוּת וְשִׂנְאָה. וּבְעִיקָּר חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵי מִידַּת הַצְּנִיעוּת. צְנִיעוּת הִיא הַהֲבָנָה כִּי הָאֱמֶת הִיא לֹא נָחַלְתִּי הַבִּלְעָדִית וְיֵשׁ כַּנִּרְאֶה גַּם הִגָּיוֹן וְחָוכְמָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי. מִתּוֹךְ עֶמְדָּה כְּזוֹ אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַחֲלוֹקוֹת, לֹא מְצִיאַת "אַחְדוּת" מְזֻויֶּיפֶת אֶלָּא הַכָּרָה בְּמַחֲלוֹקוֹת וּמוּכָנוּת לְקַיֵּים דִּיאָלוֹג בָּנִינוּ.

הַמְּצִיאוּת כַּיּוֹם עִם הֲקוֹרוֹנָה, הַסְּגָרִים וְהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי מְבִיאָה אֶת כֻּולָּנוּ לְקָצֶה וְכָל כָּךְ קַל לְהִיסָּחֵף לְקִיצוֹנִיּוּת וְחוֹסֶר סוֹבְלָנוּת. אֲבָל זֶה הַמִּבְחָן הָאֲמִיתִּי שֶׁלָּנוּ דַּוְוקָא בְּיָמִים אֵלּוּ.

אַתֶּם יוֹדְעִים כְּשֶׁמִּתְקַיֵּים דִּיאָלוֹג אֲמִיתִּי וְכֵנָה, בְּלִי קְלָלוֹת, הַכְלָלוֹת, גִּזְעָנוּת, הִתְנַשְּׂאוּת וְשִׂינְּאָה. אֲנִי בַּסּוֹף גַּם אוּכַל לְקַבֵּל וּלְהַשְׁלִים אִם הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ אֲנִי מַאֲמִין לֹא תִּתְקַבֵּל. אֲבָל אֲנִי אֵדַע כִּי שָׁמְעוּ אוֹתִי וְהִקְשִׁיבוּ לְמָה שֶׁיֵּשׁ לִי לְהַגִּיד וּכְשֶׁזֶּה מִתְקַיֵּים אֲנִי מַאֲמִין שֶׁנַּצְלִיחַ לִמְצוֹא אֶת דֶּרֶךְ הָאֶמְצַע.

אֵין לָנוּ בְּרֵירָה.

אֵין לָנוּ אֶרֶץ אַחֶרֶת.

דַּי לְאַלִּימוּת!